תשובות לשאלות חקר

שאלת החקר הראשונה:

מה היו דרכי הפעולה של אלוקים בסיפור סדום, ומה ניתן ללמוד מהן על מציאותינו כיום?

על פי מאמרו של אראל סגל הלוי, סיפור העיר סדום בא בעצם ללמד אותנו את דרך ה', שכן מצווה זו, של הליכה בדרכי ה', מצויינת פעמים רבות בתנ"ך. הוא מציין כי ניתן ללמוד על דרכי האל על פי דבריו לאברהם, לפני שהשמיד את העיר סדום:

בראשית יח17-21: "וה' אָמָר 'הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה? וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו. וַיֹּאמֶר ה' 'זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאֶתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד. אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה'"

בקטע זה מוצגים כמה היבטים לדרכי ה'. ראשית, במילים "ארדה נא ואראה" מדגיש ה' את החשיבות של השיפוט- אין עלינו לשמוע ולהקשיב לשמועות, וכאשר מדובר בתהליך מתן דינו של אדם, עלינו תמיד לבחון את המצב במו עיננו. כמובן שה' לא צריך לרדת אל העיר סדום על מנת לדעת את רמת החטא המתנהלת שם, אך זוהי דרכו של ה'. בהמשך, מתנהל דיון בין אברהם לה', על כך שאין להשמיד את סדום, מפני שכאשר עוד קיימים צדיקים בעיר- אין להשמיד אותה על חוטאיה. מדיון זה אפשר ללמוד שאין להשמיד צדיק עם רשע- לכן גם כאשר אברהם מציע לה' שאם יימצאו 10 צדיקים בסדום- לא ישמיד את העיר, הוא נענה בחיוב. כלומר ה' מחזק את דברי אברהם, ובכך טוען שחייהם של אפילו 10 צדיקים שווים יותר מהמוות של עיר חטאים שלמה. בפסוק י"ט שולח ה' את מלאכיו לעיר סדום, לשליחות מסוכנת ביוחד- על כן שבעיר סדום היה קיים חוק מקובל שהוא אי הכנסת אורחים. לכן כאשר שלח אותם ה' אל העיר, קראו תושבי העיר לאניסת המלאכים. על מנת לשלוח אותם לעיר, היה צריך ה' להשקיע מאמץ במציאת צדיק בעיר, כך שידע שמלאכיו יהיו מוגנים. גם מכאן ניתן ללמוד על דרכי ה'- השקעה ומאמץ על מנת להגן על אנשיו. דבר נוסף שניתן ללמוד על דרכי ה' הוא כאשר הוא מציל את לוט מחורבן העיר. ניתן לראות שגם לאחר שגילה שישנו רק צדיק אחד בסדום, בוחר להציל אותו ולא להשאירו להיחרב יחד עם חטאי שאר התושבים.

לאחר הבחנותיו בנוגע לדרכי האל הבאות לידי ביטוי בסיפור סדום, מציג הכותב כיצד באות דרכים אלו בימינו שלנו.

ראשית- בנוגע לניהול מלחמות. בהיבט הראשון של דרכי ה', דרך הפעולה היא לראות בעיניים, ולא לפעול על פי שמועות. כך גם במלחמה כיום- אין עלינו להיכנס ולהילחם במקומות ש"שמענו" שבהם התרחש מקרה טרור או מקרה של אי-צדק. אלא צריכים אנחנו להסתכל בעצמינו, לבחון את המצב ורק אז, בהתאם, לפעול. נושא המלחמות בא גם בהיבט של איסור השמדת צדיקים. כלומר, גם כאשר עלינו לפגוע באזור מסוים, שבו ישנם טרוריסטים- אך גם צדיקים- אשר מסרו מידע, מנעו מאנשים להצטרף לארגוני טרור, ובכלל אנשים טובים וחפים מפשע, עלינו להצילם, ולא להשאירם להיחרב על חשבון חטאי הסביבה.

שנית- בנוגע לשאיפות לעומת המציאות. היבט זה של דרכי ה' המוצגות בקטע דווקא מתייחס אליהן בצורה שונה. בתורה מוצגים כמה "כללים" הסותרים בעצם את דרכי ה' המוצגות בסיפור סדום, על מנת להקל על חיינו. ידוע הרי שהשאיפה לפעול על פי דרכי ה' כמעט ואינה אפשרית למימוש, לכן התורה סותרת דרכים אלה. על פי התורה- לא חייב לנהל משפט אישי לכל בן אדם, וניתן לנהל מלחמות נגד עיר שלמה. כמו כן, בעת כיבוש עיר, ניתן להרוג את כל אלו המסוגלים להילחם, בלי לדאוג מיהו הצדיק ומיהו לא, ועל כך נאמר :אוי לרשע ואוי לשכנו". אמירות אלה סותרות כמובן לחלוטין את דרכי האל- להציל את צדיקי העיר, שכן אינם נוטלים חלק בחטא השאר, והעניין של שיפוט קפדני בנוגע של דינו של אדם. כמו כן, נאמר כי גם במצב שבו נאלצנו להרוג אנשים שאינם רשעים, אין סיבה לשמוח על כך, ואם אנו יודעים בוודאות שישנו צדיק במקום, מחובתנו להצילו.

לסיכום, גם כאשר השאיפה לקיים את דרכי ה' קשה ומאומצת, כשאנחנו מחליטים לקיים- עשינו מצווה גדולה, מצוות והלכת בדרכו.

שאלת חקר שנייה:

מדוע ניצל לוט מבין כל אנשי סדום?

לאחר שהחליט ה' על השמדת העיר סדום, החליט בכל זאת להציל את לוט ומשפחתו- גם כאשר התברר שאין מספיק צדיקים בעיר להצלתה.

בפרשנותו של הרב יונתן גרוסמן, הוא מעלה את התהייה- מדוע הצילו המלאכים את לוט, גם כשהתברר כי אין מספיק צדיקים בעיר? ובכן, הרב מציג שתי סיבות שונות למעשה זה, אשר קשורות בבסיסם. הסיבה הראשונה מוצגת בבירור רב בסוף תיאור הפיכת סדום. בסוף הסיפור אומרת התורה:

"ויזכֹּר א-להים את אברהם וַיְשַלַּח את לוט מתוך ההפֵכה בהפֹך את הערים אשר ישב בהן לוט (י"ט, כט)."

פסוק זה טוען בעצם שללוט ישנה "זכות-אבות", על שם שהוא בן אחיו של אברהם בן בריתו של ה'. למרות שדרכיהם נפרדו זמן רב לפני, עדיין חלה עליו הזכות המשפחתית. אם נסתמך על סיבה זו בלבד, נוכל לטעון שללוט כאישיות עצמאית אין זכות להינצל, ושזכות זו ניתנת לו אך ורק בזכות קשריו המשפחתיים. לעומת זאת, על מנת להבין לחלוטין את הסיבות להצלת לוט עלינו לבחון את התנהגותו לאורך כל הסיפור, ובעיקר לאירוח מלאכי ה'. ניתן גם להשוות את אירוח לוט את המלאכים לאירוח אברהם אותם בפרק הקודם, על כן שהיו דומים ביותר. תיאורי האירוחים דומים מאוד, אך לעומת אברהם מציגים את לוט כ"חיוור" בהשוואה זו. למשל, לעומת הסעודה המפוארת שערך אברהם - "לושי ועשי עֻגות... ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אֹתו" (י"ח, ו-ז) - מתוארת הסעודה שהכין לוט במילים הקצרות "ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו" (י"ט, ג). כמובן שאין להשוות, מפני שלאברהם הגיעו המלאכים בשעת צהריים, שבה נהוג לאכול, בעוד שללוט הגיעו המלאכים בשעת ערב, שבה נהוג לישון. כמו כן, ניתן גם להתייחס לעובדה שלוט ערך משתה למלאכים, מעשה המצביע על השקעה רבה, מכיוון שלא היה דרך אירוח מקובלת. באופן כללי יש לומר כי הכתוב מחזק בו-זמנית את שתי הטענות - הטענה בדבר עדיפותו של אברהם על לוט והטענה השוללת את קיומה של עדיפות שכזו - וגם אם נדמה לעתים שלוט אינו מכניס אורחים כאברהם, מיד אחר כך נראה שלוט למד מידה זו מאברהם בשלמות. כמו כן, ניתן להשוות גם בין תוצאות אירוח המלאכים, לקראת עזיבתם של אורחיו זוכה אברהם לבשורת הבן. במובנים מסוימים יש לראות זאת כשכר טוב על פעולתו. באופן דומה יש לקרוא גם את השתלשלות הסיפור על הצלת לוט. בשל טרחתו היתרה לרווחת אורחיו, שאותה עשה תוך הסתכנות באיבוד בנותיו ובסכנת נפשות של ממש, זכה לוט לשכר טוב - הצלתו מהעיר העומדת להיחרב. ה' חמל על לוט בגלל חמלתו שלו על הזרים שנקלעו לסדום. מן הסתם ידע לוט מה צפוי להם בעיר זו, ולשם הצלתם סיכן את נפשו; במובן זה הרוויח לוט את הצלתו שלו, כאשר התברר לו לפתע כי אותם זרים שהציל מאנשי סדום אינם אלא מלאכי ה', והללו השיבו לו כגמולו והצילוהו מגורלם של יתר אנשי העיר.

נמצא שלוט ניצל מסדום בגלל שתי סיבות שונות. ראשית - הוא ניצל בזכותו של אברהם, המגִנה על כל משפחתו, ואשר די היה בה כשלעצמה להציל את לוט מתוך ההפֵכה. אך גם בזכות עצמו ניצל לוט- ראוי היה להינצל מגורל הרשעים, שהרי לא נמנה עמהם, ושהיה צדיק בסדום. במעשיו הוכיח לוט את צדקתו, וזכה להצלה.