הערכה חלופית בתנ"ך:
מגישות טל באואר ואלה אלוני
כיתה יא'6
יהודה כהן
תיחום
יחידה
סיפורי
ראשית האנושות
בראשית פרק י"א פסוקים א' עד ט'
וַיְהִי
כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים. ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה
בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. ג וַיֹּאמְרוּ
אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי
לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל
וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:
פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.
ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי
הָאָדָם. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד
וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם,
כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. ז הָבָה, נֵרְדָה,
וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ;
וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר. ט עַל-כֵּן
קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם
יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.
בפסוקים
אלה מסופר סיפור בבל. כל אנשי הארץ(דור הפלוגה) באותה תקופה שישבו בה , דיברו את
אותה השפה והביאו רעיון משותף לתקומה- לבנות להם עיר מגדל שראשו בשמים . אלוהים
כצופה מהצד פירק את כל מעשם וכעונש גם פילג אותם לשפות שונות והפיצם על כל פני
הארץ.
חלק א'
שאלות
מחקר:
1. לפי הפשט, מה חטאם של דור הפלוגה?
·
מתוך
אתר החטא ועונשו בסיפור על העיר בבל ומגדלה
הרב
אלחנן סמט
אבן עזרא
הנה דברי ראב"ע בביאורו לפסוק ד:
והנה
הכתוב גילה חפצם וסוף דעתם לבנות עיר גדולה למושבם, ולבנות מגדל גבוה, להיות להם לאות
ולשם ולתהילה, לדעת מקום העיר להולכים חוצה כרועי המקנה, גם יעמוד שמם אחריהם כל ימי
המגדל. וזהו שאמר הכתוב "ונעשה לנו שם"...
ואל
תתמה על מלת "וראשו בשמים", כי הנה כן דבר משה (דברים א', כח) "ערים
גדולות ובצורות בשמים". ואלה הבונים ראו בעצתם שלא ייפרדו, והשם לא יעץ כן, והם
לא ידעו.
ובפירושו
לסוף פסוק ז הוא אומר:
והשם
הפיצם, והוא טוב להם, וכן אמר: "ומלאו את הארץ".
נראה
מדבריו, כי לא סיפור על חטא ועונשו לפנינו, אלא סיפור על טעות אנושית ("והם לא
ידעו") ועל תיקונה על ידי ה' "לטוב להם". מגמת דור הפלגה לשמור על קיבוצם
ואחדותם סותרת את התכנית האלוהית, ועל כן מתערב ה' כדי שתכניתו היא שתתגשם, לטובתם
של בני האדם.
קשה
לקבל כי סיפורנו אינו מתאר חטא ועונשו. פסוק ה: "וירד ה' לראת את העיר ואת המגדל...",
מזכיר פסוק דומה (בראשית י"ח, כא): "ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו...",
ובשני הפסוקים נתפסת ירידת ה' לראות כירידת השופט למקום החטא בטרם יפסוק את דינו (ראה
רש"י לשני הפסוקים הללו).
2. מתוך מאמרו של יוני ידידיה
"האלוהים שלי עייף: סיפור מגדל בבל":
הסיבה
הראשונה והפרשנות המפורסמת ביותר לחטא היא כמובן
בניית המגדל עצמו. פרשנויות קדומות פירשו את בניית המגדל,
בעיקר בהסתמך על הביטוי "וראשו בשמים", בצורה אלימה
מאוד, כאילו תכננו הבונים להגיע לשמים ולאסור מלחמה על
אלוהים. הנימוק שהם מציינים בינם לבין עצמם לבניית המגדל,
"פן נפוץ על פני כל הארץ", יכול להתפרש כמלחמת מנע
עם אלוהים שחפץ בפיזורם בעוד שהם מעוניינים להישאר מקובצים
יחד )ועל כך בהמשך( או אולי היתממות והסוואה של
כוונותיהם האמיתיות. על אף הקונספירטיביות המרתקת המתלווה
לחשיבה זאת, נראה שאין לה ביסוס רב, כיוון שכפי שמציינים
רבים, הביטוי "וראשו בשמים" מופיע במקומות נוספים בתורה
)למשל דברים א', כ"ח( והוא מהווה האדרה לגובהו של המגדל.
פרשנות נוספת ותמוהה למדי, שאותה הציע רש"י,למשל,
טוענת שבניית המגדל נעשתה כהגנה מפני מבול נוסף -לא
משכנע במיוחד, כיוון שפרקים ח' וט' מדגישים שוב ושוב בפני
הקורא שמבול שני לא יהיה, כפי שאומר אלוהים במפורש לנוח
ולבניו )בראשית ט', י"א(: "והקימותי את בריתי אתכם ולא יכרת כל־בשר עוד ממי המבול, ולא יהיה עוד מבול לשחת
את הארץ". אפשר אולי
לומר שבני האדם שכחו הבטחה זאת )לא סביר( או אולי שבחרו שלא
להאמין לה, אבל במצב כזה לא ממש ברור מדוע נעצרת בניית
המגדל ומדוע הם נענשים. הפרשנות המסורתית והמקובלת
רואה במגדל ביטוי לגאווה האנושית האין־סופית, המשך
לחטאי האדם במחזור סיפורי הבריאה. מטרת המגדל היא
לעשות לאנושות "שֵ ם", כלומר להתפאר ולהתרברב בפני עצמם
ובפני האל. לעומת המגדל, העיר עצמה והצורך בקיבוץ
אנושי במקום אחד אינם נתפסים כבעייתיים )עיר אחת כבר
מופיעה לפני כן בספר בראשית, פרק ד'(. יתרה מכך, קריאה של
המיתוס המסופוטמי מגלה שקיימות בתקופה אזהרות בנייה בנוגע
לגובהם המוגזם של אותם מגדלי־ מקדשים, כמו אלה שתוארו
בהקשר של הפולמוס עם המיתוס, וייתכן באמת שהטקסט מתייחס
לכך כסיבה המידית לעונש שניתך על בני האדם. בעיה
אחת בפרשנות זאת נוגעת לביטוי “שם",
היכול להתפרש במגוון דרכים — למשל, מונומנט אדיר המקבע
את חשיבותו של מקום היישוב ונראה לעיני כל, כדי למנוע
את פיזור בני האדם. בעיה חמורה יותר, הנוגעת לכלל הפרשנויות
הרואות במגדל את סיבת החטא, נובעת ישירות מן
הפשט: המגדל מוזכר פעמיים בלבד בסיפור, ובשתיהן הוא מוזכר
בצמוד לעיר; בפעם הראשונה מתוסף לו, כאמור, התואר” וראשו
בשמים" — כלומר הוא מקבל משקל משמעותי יותר מן העיר,
אך לא בצורה חריגה — ובפעם השנייה, שניהם מקבלים את
אותו המשקל: "וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו
בני האדם". נוסף לזאת, בסיום הפרק מוזכרת העיר ללא המגדל.
לסיכומו של עניין, מן הטקסט לא נובע בצורה ישירה וחדה
שמדובר בחטא הנובעת מבניית המגדל דווקא.
3. "ונעשה
לנו שם" – היחס בין היחיד לכלל על יידי וורטס:
ענין
זה נכון גם ביחסי האדם היחיד למול הציבור/החברה בה האדם חי כפי שעולה מפרושו של הרש”ר
הירש המזכיר לנו שלעולם כוחו של כלל הציבור גדול יותר מכוחו של האדם היחיד, ובכך טמונה
הסכנה לציבור וליחיד. לדעתו, בעוד האדם היחיד מודע לכוחותיו המוגבלים, יש סכנה שהציבור
– בשל הכח הרב שבידו – ישכח שאף הוא כפוף למגבלות חוקי המוסר ולחובותיו לרתום את הכוחות
המשותפים לעבודת ה’, ולא להאדרת שמו של הציבור. תחושת הציבור בחוזק הכח המשותף לכולם
עלולה להביאו בנקל להציב את עצמו כמטרה עליונה, “כאילו אין ערך ליחיד אלא בציבור, כאילו
תפקיד הציבור אינו להשלים את היחיד, אלא היחיד בטל בציבור”. כאשר הציבור מתאחד כדי
להאדיר את שמו, כאשר אין הוא קורא “בשם השם”, אלא אומר: “נעשה לנו שם”, האדם היחיד
הופך להיות עבד לציבור ולא עבד לה’. אם הציבור מציג עצמו כמטרה בפני עצמה, ולא כאמצעי
בלבד אז צומחת הסכנה שתצמח אלילות וכפירה בחוקי המוסר ובעבודת ה’.
2. מה נשאר מהעיר בבל לאחר עונש ה וחורבנה ?
1.מתוך
מאמרו של משה אופיר-"את המגדל הפסיקו לבנות"?
אך
יש לברר – מה עלה בגורלו של המגדל שבנו בעיר?
כזכור (יא, ד)
– "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם".
האל יורד לראות את "הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם"
(יא, ה). משמע כבר בנו את המגדל, או למצער החלו בבנייתו.
האם חורבן העיר
גזר בהכרח את חורבנו של המגדל? או שמא המגדל ההוא, לא רק שלא נחרב אלא עדיין ממשיך
להיבנות כל הזמן?
העיר סימלה את
השלום, את האחווה ואת הרעות בין בני האדם. כך נפתחת הפרשייה הזו (יא, א): "וַיְהִי
כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים". שפה אחת, דברים אחדים, חיים ללא
חילוקי דעות. מטרת המגדל הייתה עלייה לשמים, עשיית שם למין האנושי.
נדמה כי שם, בבבל,
רק העיר חרבה, רק האחדות בין בני האדם תמה.
הרצון האנושי לשוב
ולהעלות לשמים, לגעת בנצח, לגעת באלמותי, להשאיר רושם, לעשות שֵם, לא תמה מעולם.
ויחדלו
לבנות העיר וימשיכו בני האדם לבנות את המגדל.
3.
כיצד המשיכו חייהם של דור הפלוגה?
המשורר
והצייר, דודו פלמה, מביא בספרו החדש כמו שור בלי ראש (הוצאת פרדס: חיפה 2010) שיר המהווה
מדרש-חדש לסיפור מגדל בבל.
"וַיְהִי כֹּל הָאַרֶץ שָפַה אַחַת
דְּבָרִים
אֲחָדִים וְאלֱהִים אֶחַד
הַצִּמְצוּם
הַזֶּה הָיָה
דַּוְקָא
נוֹחַ לָאֲנָשִים שֶמֵּאָז
שֹךְ
הַמַּיִם וְגַלֵּי הַבֹּץ
היוּ
נְטוּעִים בַּטִין הַסָּמִיך וְעֵינֵיהֶם
לְטוּשוֹת
בְּטִינָה בְּכוֹכָבִים
צוֹנְנִים
בְּרָקִיעַ אַחֵר.
בְּלֵאוּת
דְּשְדְשוּ רַגְלֵיהֶם בַּחֵמַר הַגַּס
וְעוֹדְדוּ
אִיש אֶת אָחִיו
לְהַמְשִיךְ
וּלְטַפֵּס, אִם סִיזִיפוּס יָכוֹל
לְגַלְגֵּל
אֶת הָאֶבֶן לְרֹאש הָהָר
תוּכַל
גַּם טִינָתַם לְהַרְקִיע
וְאִם
לֹא הִיא יַּגִיעַ מִגְדַּל הֶעָפָר.
אַחַר
כָּךְ קָרָה מַה שֶקוֹרֶה
בְּכָל
מִשְחָק מָכוּר
וְכַצָּפוּי
הָיְתָה הָרְשוּת
בְּיָדָם
לָשוּב לַעֲפָרָם
מֻשְפָּלִים
וִיגֵעִים כְּתָמִיד
מֵעַתָּה
תִּהיֶה טִינָתָם הַזוֹעֶפֶת
הַלָּשוֹן
הַיְחִידָה בָּה יְדַבְּרוּ
בְּהַרְבֵּה
שָפוֹת ..."
פלמה
מתאר כאן את טינתם של פליטי המבול היחידים, שעולמם חרב, הצריכים לקום מן הבוץ ולהתחיל
לבנות חברה אנושית מחדש. היותם משוקעים בטין, זכרונותיהם על מה שהיה ולא יהיה עוד לעולם,
מביאתם לכדי טינה: טינה כנגד הטבע שעלה על גדותיו וחולל הרס שלא נודע עד אז; טינה כנגד
האל, איזה אל שיהיה, שהביא כזאת על ראשם. בבואם
להתבונן בחייהם גם לאחר הבניין, גם לאחר שלכאורה נפוצו לכל כנפות תבל (מה שיכול להביע
גם את שיקומו של המין האנושי, כך שלאחר שפרו ורבו, יצאו למלא שוב את הארץ), המוות,
החורבן, המלחמות, המגפות עדיין אורבות להם בכל מקום. במצב כזה נקל על כל אדם לרחוש
באיזה חלק מאישיותו איזו טינה כלפי העולם ומוצאותיו.
חלק ב'
1.לפי הפשט, מה היה חטאם של דור הפלוגה?
טלה ואלולי שלום, המאמרים והפרשנויות טובים, אך עליכן לכתוב את התשובות בלשונכן. כמו כן, עליכן לתת את הפן האישי שלכן לפרשנות - בעד או נגד ומדוע.
השבמחקמה קורה עם חלק ב?