חלק 2- נגה ועופרי

עבודה בתנך

חלק א'- הבאת מקורות ושאלות

מתוך אתר- "פסיכולוגיה עברית"     רות נצר

חלומות פרעה: בפרשנות פרוידיאנית, ניתן לפרש את החלומות של פרעה כמשאלות הרסניות שלא ברור כלפי מי הן מכוונות. הרזה והשדוף בולע את המלא ויפה המראה. בפרשנות יונגיאנית החלומות של פרעה מתארים באופן סמלי תהליכים הרסניים בנפש עצמה, אבל מבלי לציין אותם כמשאלות. פרשנות יונגיאנית, בת ימינו, תדבר על הפרות הרזות ("דלות ורעות תאר מאד ודקות בשר")  והשמנות ("בריאות בשר ויפות תאר") כמסמלות חלקים בנפשו של פרעה. הרזון שמבטא את החסר והרעב כרזון נפשי שמשתלט ובולע את חלק הנפש-גוף שחי במלאות ובשפע.  בדכאון זה בדיוק מה שקורה. הנפש הרזה משתלטת על השמנה: השבלים הדקות והשדופות בולעות את השבלים הטובות. זה גם מה שקורה באנורקסיה. הרזון בולע את מלאות הגוף ומשמיד אותו. באנורקסיה יש גם דכאון שבולע את הנפש. קדם לכן פרעה השליך את שר המשקים והאופים לכלא, עוד חשד שיש כאן הפרעת אכילה...

אבל במקרא החלומות של פרעה מפורשים כמטפורה למצב לאומי-כלכלי. כלומר כפרשנות אוביקטיבית ולא סוביקטיבית. איך הפרשנות שהצעתי כאן היתה יכולה לעזור לפרעה? אני לא יודעת. אבל אין לי ספק שהפתרון של יוסף הוא פתרון מצוין - הוא נותן פתרון מעשי. לאגור מזון לימי הרעב. כשאדם נוטה לדכאון ויש לו חלום אזהרה כזה, כאשר הוא יכול לגייס את עצמו לתחושת שליטה ועשיה מעשית בחיים היומיומיים ולשימור משאבים כלכליים ולחיזוק המשאבים החיוביים במחסן הנפש – זה יכול לסייע לו גם נפשית. יוסף כאן כמו מטפל שמציע עצה מעשית איך להתמודד עם מצוקה קונקרטית אפשרית. כשהמטופל מגייס את משאביו להתמודד עם הבעיה הקונקרטית שלו הוא כבר בדרך לצאת מהדכאון. הלא זו בדיוק הבעיה שאדם בדכאון נוטה להתנתק מהמשאבים החיוביים שלו, לזלזל בהם, ולכן צריך לאגור אותם, למלא את הנפש בתחושה שהם קיימים.

אם יוסף היה פותר לפרעה את חלומות פרעה רק כפתרונם – שעתיד לבוא רעב כבד - יתכן שהיה מוצא להורג משום שהוא מביא פתרון של ניבוי רע. יוסף היה

 מספיק חכם להבין שהוא חייב לתת פתרון מעשי בנוסף לפשר החלום.

איזו פרשנות נתן יוסף לחלומות פרעה וכיצד ניתן לפרשם פסיכולוגית כיום?

עפ"י רות נצר- פסיכולוגית קלינית:

בקטע מאת רות נצר מסופר על כמה פרשנויות שניתנו לחלומות פרעה, יוסף מוזמן לממלכת פרעה כדי לפרש את חלומותיו של פרעה. בחלום הראשון מתואר כ7 פרות שמנות שלציידם 7 פרות רזות ולא בריאות. הפרות הרזות אוכלות את השמנות. חלום נוסף שחולם פרעה הוא על 7 שיבולים שמנות ובריאות כשלציידם 7 שיבולים דקות אשר עולות על השיבולים הבריאות.

יוסף מפרש את חלומות אלו כשבע הפרות השמנות המסמלות שבע שנות שובע ושפע, ושבע הפרות הדקות המסמלות שבע שנות רעב ובצורת.

החלומות מבטאים את שבע שנות שובע שאחריהן שבע שנות רעב ובצורת שיבלעו את שנות השפע ולא יישאר להן זכר.

פירוש חלומות פרעה בדרך פסיכולוגית:

כיום ניתן לפרש את חלומות פרעה בדרך אחרת. במקרא החלומות של פרעה מפורשים כמטפורה למצב לאומי-כלכלי.

בפרשנות פסיכולוגית החלומות של פרעה מתארים באופן סמלי תהליכים הרסניים בנפש עצמה, הפרות הרזות מבטאות את החסר והרעב כרזון נפשי שמשתלט ובולע את חלקי הנפש שחי בגוף. כמו מצב דכאון, שלכאורה גורם לאותו מצב. ניתן לתרגם בדרך נוספת את חלום זה במחלת האנורקסיה. אנורקסיה היא הפרעת אכילה מסוכנת, וחמורה הגורמת לאובדן משקל משמעותי ובמקרים קיצוניים אף למוות, מחלה זו מוכרת כאחת מההפרעות הנפשיות המסוכנות ביותר. מחלה זו קשורה מטאפורית לפרות הרזות אשר בולעות את פרות מלאות הגוף ומשמיד אותו. באנורקסיה יש גם דכאון שבולע את הנפש.

הפרות השמנות והרזות

"האם אתה זקוק לקב"ה? האם יש לך ידיד אמיתי?" -        עפ"י יוסף יצחק יעקבסון:

החוכמה הגלומה בפירוש יוסף לחלומות פרעה נעשית ברורה כשמש כשאנו הוגים במסר הרוחני המצוי ביסודו של הסיפור הזה. שכן, כפי שראינו פעמים רבות, סיפורי התורה מתארים לא רק אירועים פיזיים שהתרחשו בנקודה מסוימת בהיסטוריה, אלא מכילים גם סיפורים מטאפיזיים בעלי חשיבות נצחית המתרחשים ללא הרף בלבו של האדם.

כולנו חווים מחזורים של רעב בחיינו. ישנם זמנים שבהם הדברים הולכים היטב: אנו בריאים, מצליחים ונהנים מרמת רווחה גבוהה. תכופות, במהלך זמנים שכאלה, אנו שוכחים להשקיע זמן ומאמץ בטיפוח אינטימיות רגשית אמיתית עם בן/בת זוגנו, לפתח קשרים אמיתיים עם ידידינו וליצור חיבור כנה עם הקב"ה. אנו מרגישים מרוצים מעצמנו וכביכול איננו זקוקים לאף אחד.

אולם, כאשר מגיעה תקופת רעב, כאשר פורץ משבר קשה בחיינו חלילה, לפתע פתאום אנו חשים בצורך להושיט יד לקבלת עזרה ולהתחבר עם יקירינו ועם אלוקים.

אבל אנו לא יודעים איך לעשות זאת. שכן, כאשר אנו לא מטפחים את קשרינו עם אחרים ואת הרוחניות שלנו בתקופות השפע שלנו, בהיותנו ניצבים מול שנות הרעב אין לנו הכלים שלהם אנו זקוקים נואשות כל כך כדי לשרוד את המשבר.

זוהי תמצית חוכמתו של יוסף: אף פעם אל לנו להפריד בין שנות השובע לבין שנות הרעב. כאשר אתה חווה שפע, אל תיתן לכך לעוור אותך ולהקהות את חושיך לדברים החשובים באמת בחיים.

סדר העדיפויות שאתה מטפח במהלך התקופות הטובות שלך צריך לעמוד לרשותך ולתמוך בך גם בתקופות הקשות שלך.

איזה מסר מביא לנו פתרון יוסף לחלומות פרעה?

עפ"י יוסף יצחק יעקבסון- "

סיפורים רבים בתורה מתארים לא רק סיפורים ממשים בהתרחשבו בזמן מסויים אלה גם סיפורים בעלי משמעות ומסר- אשר נימצאים תמיד בלבו של האדם. חלומות פרעה הוא כמו משל בעל מסר.

בקטע מתוארת ההתנהלות שקוראת גם קיום בחיינו. אנו מגיעים לתקופה טובה, משיגים כרצוננו, בראים ומאושרים, ולכן גם מרגישים מרוצים מעצמנו ללא כול צורך של עזרה מאדם אחר. אנו שוכחים לפתח בזמנים אלו את חיינו עם הסביבה כמו פיתוח אינטימיות רגשית עם בני הזוג, ידידים וחברים ועם ה'.

אך כאשר אנו מגיעים לתקופה קשה, בשבר כלכלי, אנו מרגישים צורך לקבלת עזרה מבן הזוג, ידידים ומ-ה'. אך קבלת עזרה זו נכשלת, בפני שאינינו יודעים איך לבקש את קבלת עזרה זו, או שאיננו מקבלים יד עוזרת, מפני שאינו מפתחים ומחזקים את קישרנו עם סביבתנו בזמן התקופה החיובית שלנו. וכך לא מקבלים עזרה מסביבתנו בשל חוסר חיזוק הקשר בתקופה הטובה.

פירוש חלומו ע"י יוסף ונתינת פתרון המראה את חוכמתו של יוסף: הפתרון אשר נותן יוסף לפרעה הוא לחסוך ולאגור מזון מדי יום עבור השנים הרזות שיבואו. מסר הסיפור הוא שאף פעם אסור להפריד בין השנים הטובות לשנים הרעות. אם אתה נימצא בתקופת החיים המאושרת ( תקופה טובה במצרים), אין לשכוח משאר הדברים אלה לחשוב גם על העתיד ( העתיד הצפוי למצריים).

סדר העדיפיות שאתה מפתח לעצמך בשנים הטובות של החיים צריך להיות לצידך ולשרת אותך גם בתקופות הלא טובות בחיים.

בביבליוגרפיה:

http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=526

http://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/792635